שיעורים מהקוראן בעניין רכילות ולשון הרע
אמונה קוראת לנו להוציא את המיטב מעצמנו ומאחרים. התייחסות לאנשים אחרים ביושרה ובכבוד הוא סימן של מאמין. אסור למוסלמי להפיץ שמועות, רכילות או לעסוק בלשון הרע של אדם אחר.
הוראת הקוראן
אִסלַאם מלמד את המאמינים לאמת את מקורותיהם, ולא לעסוק בהשערות. שוב ושוב ב קוראן , מוסלמים מוזהרים מפני חטאי הלשון.
'אל תתעסק בדברים שאין לך ידע עליהם. אכן, שמיעתך, ראייתך ולבך - כולם יידרשו לחשבון' (קוראן יז:36).
'מדוע האנשים והנשים המאמינים, בכל פעם שנשמעת [שמועה] כזו, לא חושבים זה על זה בצורה הטובה ביותר ואומרים, 'זהו שקר ברור'? . . . כשאתה מעלה את זה בלשונך, מוציא בפיך משהו שאין לך ידע עליו, אתה רואה בזה עניין קל. ואילו בעיני אלוהים זה דבר נורא!' (קוראן כ'ד: 12-15).
'אוי אתה שמאמין! אם אדם רשע בא אליך עם חדשות כלשהן, בדוק את האמת, פן תפגע באנשים מבלי משים, ולאחר מכן תהיה מלא בתשובה על מה שעשית (קוראן 49:6).
'הו אתם המאמינים! אל תצחקו אנשים אחדים מכם על אחרים; יכול להיות שה(אחרונים) טובים יותר מה(קודמים). גם לא לתת לכמה נשים לצחוק על אחרות; יכול להיות שה(האחרונים טובים יותר מהקודמים). לא להשמיץ ולא להיות סרקסטיים זה לזה, ולא לקרוא זה לזה בכינויים (פוגעניים). מראה רע הוא שם שמרמז לרשעות, (לשימוש אחד) לאחר שהאמין.ומי שלא מפסיק עושה (אכן) רע.
אוי אתם שמאמינים! הימנע ככל האפשר מחשד, שכן חשד במקרים מסוימים הוא חטא. ולא לרגל זה אחר זה מאחורי הגב. האם מישהו מכם היה רוצה לאכול את בשרו של אחיו המת? לא, היית מתעב את זה...אבל פחד מאללה. כי אללה חוזר לעתים קרובות, רב רחמים' (הקוראן 49:11-12).
הגדרה מילולית זו של המילה 'גבורה' היא משהו שאנו לא חושבים עליו לעתים קרובות, אך ראוי לציין כי הקוראן רואה בכך מגעיל כאקט ממשי של קניבליזם.
משנתו של הנביא מוחמד
כמודל ודוגמה למוסלמים ללכת בעקבותיו, ה הנביא מוחמד נתן דוגמאות רבות מחייו שלו על איך להתמודד עם הרעות של רכילות ולשון הרע. הוא התחיל בהגדרת המונחים הבאים:
הנביא מוחמד שאל פעם את חסידיו, 'האם אתם יודעים מה זה לשון הרע?' הם אמרו, 'אללה ושליחו יודעים הכי טוב.' הוא המשיך, 'תגיד משהו על אחיך שהוא לא אוהב.' מישהו שאל אז, 'מה אם מה שאני אומר על אחי הוא נכון?' הנביא מוחמד הגיב: 'אם מה שאתה אומר הוא נכון, הרי שגבת עליו, ואם זה לא נכון, השמצת אותו'.
פעם אדם ביקש מהנביא מוחמד תיאור של איזו עבודה טובה תכניס אותו לגן העדן ותרחיק אותו מאש הגיהינום. הנביא מוחמד החל לחלוק עמו רשימה של מעשים טובים רבים, ואז אמר: 'האם אודיע לך על היסוד של כל זה?' הוא אחז בלשונו ואמר: 'תאפק מזה'. מופתע, קרא השואל, 'הו, נביא אללה! האם אנו מופקדים על הדברים שאנו אומרים?' הנביא מוחמד ענה: 'האם משהו מפיל אנשים בראש לאש גיהנום, יותר מקצירי לשונם?'
כיצד להימנע מרכילות וגירוי
הנחיות אלו עשויות להיראות מובנות מאליהן, אך קחו בחשבון כיצד לשון הרע ורכילות נותרו הגורמים העיקריים להרס של מערכות יחסים אישיות. זה הורס חברויות ומשפחות ומעורר חוסר אמון בקרב חברי הקהילה. האיסלאם מנחה אותנו כיצד להתמודד עם הנטייה האנושית שלנו לרכילות ולגיב:
- תכיר בזה אללה רואה ויודע הכל , בעוד שההבנה וההשקפה שלנו מוגבלים.
- להכיר בכך שאף אחד אינו מושלם; כולנו חסרים באיזשהו אופן.
- הכירו בכך ששייטן מבקש לעורר ספק וחוסר אמון בקרב המאמינים.
- דבר טוב או שתוק. הנביא מוחמד עליו השלום אמר: 'אדם יכול לייפות את עצמו מאוד בשני הרגלים - נימוסים טובים ושתיקה ממושכת'. בהזדמנות אחרת, הוא אמר: 'תנו למי שמאמין באללה ובעולם הבא לבטא מילים טובות, או שישתוק'.
- אם אתה שומע שמועה על חוסר המזל של מישהו, שאף לחמלה במקום להמשיך ברכילות. הזכירו לאחרים לא לרכל, ואם הם לא מקשיבים, הסתלקו. אללה שיבח פעולה כזו בקוראן: 'אם הם שומעים רכילות, הם מתרחקים' (הקוראן 28:55).
- הימנע מרגול. ריגול מזין את המסחר בסודות ומידע מוטעה, והוא יוצר אקלים של חוסר אמון.
- נסה למצוא תירוצים עבור אחרים. אם אדם עושה משהו שאתה חושב שהוא לא בסדר בדרך כלשהי, נסה להסתכל על המצב מנקודת מבטו של אדם אחר. אם נעשה זאת, יש פחות סיכוי שנתעכב על השלילי ונבקש לדבר על כך עם אחרים.
- חזרו בתשובה לאללה על כל טעויות שאתה עושה, ובקש את סליחתו של האדם שפגעת בו.
חריגים
ייתכנו מצבים שבהם יש לשתף סיפור, גם אם הוא פוגע. חוקרים מוסלמים תיארו שישה מצבים שבהם מוצדק לחלוק רכילות:
- כאשר מגישים תלונה לשופט על עוול שנעשה, על מנת שיוכל להשיב את זכויותיו.
- לבקש עזרה שתמנע מאדם להמשיך לחטא חטא מסוים.
- לבקש עצה מלומד מוסלמי לגבי האם פעולה מסוימת מותרת או אסורה. במקרה זה, ניתן להזכיר מצב מסוים ללא מסירת שמות, על מנת לקבל פסק דין בעניין.
- לזהות אדם מסוים.
- אם מישהו מכריז בפומבי על חטאיו, בגלוי, אין שום נזק לדבר על כך.
- להזהיר אחרים מפני אדם מסוים. למשל, חובה עלינו להזהיר אחרים מפני אדם שידוע שהוא בוגד או גונב.
