מקראות בכתובים לשבוע השלישי של התענית

בזה, השבוע השלישי של מוּשׁאָל , לעתים קרובות אנו מוצאים שההחלטה שלנו מתחילה לדעוך.מה יזיק לשתות רק חתיכת שוקולד אחת, או משקה אחד קטן? אולי אצפה בחדשות הערב, כל עוד אני לא צופה בטלוויזיה אחרת. אני יודע שאמרתי שלא רְכִילוּת , אבל זה פשוט עסיסי מכדי לחכות עד חג הפסחא . . .

גם בני ישראל עברו תקופות שבהן המחויבות שלהם ירדה, אפילו כשאלוהים הנחה אותם במדבר לעבר הארץ המובטחת . במקראות הכתובים לשבוע השלישי של התענית, אנו רואים את אלוהים כורת את בריתו עם אנשים נבחרים ומאשר אותו בקרבן דם. אולם כאשר משה עולה על הר סיני למשך 40 יום כדי לקבל את עשרת הדברות , בני ישראל כופרים, מבקשים מאהרון ליצור א עגל זהב כדי שיתפללו.

כמה קל לשכוח את כל הטוב שאלוהים עשה לנו! במהלך אלה 40 יום , נתפתה פעמים רבות להפנות עורף לאותן דיסציפלינות לתענית שאימצנו כדי לקרב אותנו לאלוהים. אם פשוט נתמיד אולם הפרס יהיה גדול: ה חן שנובע מהקדשת חיינו למשיח.

המקראות עבור כל יום בשבוע השלישי של התענית, שנמצאות בעמודים הבאים, מגיעות ממשרד המקראות, חלק מהליטורגיה של השעות, התפילה הרשמית של הכנסייה.

קריאת כתובים ליום ראשון השלישי של התענית

אלברט של האפיפיור של שטרנברק, ספריית מנזר סטראוב, פראג, צ'כיה. פרד דה נויל/Getty Images

ספר הברית

התגלותו של אלוהים למשה לא הסתיימה עם ה עשרת הדברות . ה' נותן הוראות אחרות כיצד יחיו בני ישראל, ואלה ידועות כספר הברית.

כמו עשרת הדיברות, הוראות אלו, כחלק מהחוק, כלולות כולן בציווי הגדול לאהוב את ה' בכל לבבך ובכל נפשך. השכן שלך כמו עצמך .

שמות כ'ב 20-23:9

[ויאמר ה' אל משה:]
המקריב לאלים יומת חוץ ליהוה.
לֹא תַעֲנֶה אֶת נֵכֶר וְלֹא תַעֲנֶה אוֹתוֹ כִּי גַּם אֶתְכֶם הָיִיתָ גָרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. לא תפגע באלמנה וביתום. אם תפגע בהם הם יצעקו אלי, ואני אשמע את זעקתם: ויתלהט זעמי, ואכה אתכם בחרב, ונשיכם לאלמנות ובניכם לאלמנות.
אם תלווה כסף לאחד מעמי עני היושב עמך, לא תקשה עליהם כסוחט, ולא תעשוק אותם בריבית.
אִם-תִּקַּח מֵרֵעֶךָ בגד במשכון, תשיב לו לפני השקיעה. כי אותו הדבר היחיד אשר הוא מכוסה בו, לבוש גופו, ואין לו עוד לישון בו: אם יצעק אלי, אשמע אותו, כי אני מרחם.
לא תדבר רע על האלים, ואת נסיך עמך לא תקלל.
לא תאחר לשלם מעשרך וביכוריך: בכור בניך תתן לי. כן תעשה עם בכורי בקרך וצאן: שבעת ימים יהיה עם סכרה, ביום השמיני תתן לי.
אנשים קדושים תהיו לי: הבשר אשר טעמו בהמה מקודם, לא תאכלו, אלא תשליכו לכלבים.
לא תקבל קול שקר ולא תצרף ידך להעיד עדות שקר לרשע. לא תלך אחרי ההמון לעשות רע, ולא תכנע במשפט, לדעת רוב, לסטות מן האמת. וְלֹא תַחְסִיד לְעָנִי בִּשְׁפָט.
אם תפגוש את השור או את חמורו של אויבך תועה, החזר אותו אליו. אִם תִּרְאֶה אֶת חֲמוֹרוֹ שֶׁל שׁוֹנְאֶךָ מְשֻׁנַּעַת אֶת חֲמוֹרוֹ אֶת חֲמוֹרוֹ אֶת חֲמוֹרוֹ אֶת חֲמוֹרוֹ אֶת חֲמֹרוֹ לֹא תַעֲבֹר וְהִרְאוֹתוֹ עִמּוֹ.
לא תלך הצידה במשפט העני.
אתה תעוף בשקר. תמים וצדיק לא תמות: כי אני מתעב את הרשע. וְלֹא תִקַּח שְׁחָד, אֲפִלּוּ מְעוּרִים אֶת הַחֲכָמִים, וּמְסוּלִים אֶת דִּבְרֵי צַדִּיקִים.
לֹא-תִתְנַפֵּץ אֶת-גָּר, כִּי-יָדַעְתָּ אֶת-לֵב הַנָּכְרִים, כִּי גַּם-הָיִיתָ גָרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם.

• מָקוֹר: Douay-Rheims 1899 המהדורה האמריקאית של התנ'ך (ברשות הציבור)

קריאת כתובים ליום שני בשבוע השלישי של התענית

אדם חופר בתנ'ך. פיטר גלאס/תמונות עיצוב/Getty Images

אשרור האמנה

ברית ישראל עם ה' מאושרת בהקרבה ובזיזת דם על עם ישראל. משה נקרא אז על ידי ה' לעלות להר סיני לקבל לוחות אבן של ה עשרת הדברות . הוא מבלה 40 ימים ולילות עם ה'.

כמו ישו במדבר בתחילת כהונתו, משה מתחיל את תפקידו כמחוקק במשך 40 יום תַעֲנִית ותפילה בפני ה'. הדם שנזרק על עם ישראל מבשר על דם הברית החדשה, דם המשיח, לשפוך על הצלב ועשה לנו מתנה בכל פעם מחדש מסה .

שמות כ'ד 1-18

וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה, עָלוּ אֶל ה', אַתָּה וְאַהֲרֹן, אֶת-נָדָב וְאֶת-אֲבִיו, וְאֶת-שִׁבְעִים מִקְּדֵי-יִשְׂרָאֵל, וְתַעֲרֹץ לְמרחוק. וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל-יְהוָה לְבַדּוֹ, וְלֹא יָקָרוּ; וְלֹא יַעֲלוּ הָעָם עִמּוֹ.
ויבוא משה ויגיד לעם את כל דברי ה' ואת כל המשפטים ויענו כל העם בקול אחד: נעשה את כל דברי ה' אשר דבר. וכתב משה את כל דברי ה' ויקם בבוקר בנה מזבח לרגלי ההר ושנים עשר כותרות לשנים עשר שבטי ישראל.
וַיִּשְׁלַח נְעָרִים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּקְרִיבוּ קָדוֹת, וַיִּזְבְּחוּ אֶת-הַשָּׁלֵם אֶת-הַשָּׁלֵם, לַיהוָה. וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-חֲצִי הַדָּם וַיָּשֶׂם בְּקַרְתּוֹת וְאֶת-הַשָּׁרֵר אֶת-הַמִּזְבֵּחַ. ולקח את ספר הברית, קרא אותו לשמע העם, ואמרו: כל אשר דיבר ה' נעשה, נשמע. ויקח את הדם ויזרק אותו על העם, ויאמר: זהו דם הברית אשר כרת ה' עמכם על כל הדברים האלה.
ויעלו משה ואהרן, נדב ואביו, ושבעים מקדשי ישראל, ויראו את אלוהי ישראל ותחת רגליו כמעשה אבן ספיר וכשמים בהיותם צלולים. וְלֹא שָׁם אֶת יָדוֹ אֶל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּרְשִׁים מֵרָחוֹק וַיִּרְאוּ אֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וְשָׁתוּ.
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: עָלִי אֵלַי אֶל הַהָר, וְהָיָה שָׁם, ונתתי לך לוחות אבן, ואת התורה ואת המצוות אשר כתבתי, למען תלמד אותם. קם משה, ויהושע שרו, ויעלה משה אל הר האלוהים, ויאמר לקדמונים: חכו כאן עד שנשוב אליכם. אהרון וחור יש עמכם: אם תתעורר שאלה, תפנו אותה אליהם.
וכאשר עלה משה, כסה ענן את ההר. וכבוד ה' ישב על סיני, מכסה אותו בענן ששת ימים: וביום השביעי קרא לו מתוך הענן. ומראה כבוד ה' כאש בוערת על ראש ההר, לעיני בני ישראל. וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הָעֵנָן וַיַּעַל הַהָר וַיְהִי שָׁם ארבעים יום וארבעים לילה.

• מָקוֹר: Douay-Rheims 1899 המהדורה האמריקאית של התנ'ך (ברשות הציבור)

קריאת כתובים ליום שלישי בשבוע השלישי של התענית

תנ'ך עלי זהב. ג'יל פרומר / Getty Images

עגל הזהב

לפני משה עלה להר סיני , אישרו בני ישראל את בריתם עם אלוהים. כעבור ארבעים יום, כשהם חיכו למשה לרדת, הם כפרו ועשו אהרון ליצור עגל זהב , שאליו הקריבו את פולחן. רק התערבותו של משה מצילה את בני ישראל מזעם ה'.

אם בני ישראל, שהשתחררו ממצרים וראו את כבוד ה' מתגלה בענן מעל הר סיני, יכלו ליפול כל כך מהר לחטא, כמה יותר חרוץ עלינו להימנע מפיתוי! אילו אלילים אנו מציבים בשגרה לפני אלוהים, מבלי שנבין שאנו עושים זאת?

שמות 32:1-20

וירא העם כי משהה משה לרדת מן ההר, מתאסף על אהרן, אמרו: קום עשה לנו אלהים ההולכים לפנינו, כי באשר למשה הזה האיש שהוציאנו מארץ מצרים. , אנחנו לא יודעים מה קרה לו. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַהֲרֹן: קְחוּ אֶת עֲגִילֵי הַזָּהָב מֵאָזְנֵי נְשֵׁיֶיךָ וּבְנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם וְהָבִיאוּ אֹתָם אֵלַי.
וַיַּעַשׂ הָעָם, אֶת-אֲשֶׁר צִוָּה, אֶת-הָעִגְלִים, אֶל-אַהֲרֹן. וּבְקַבֵּל אוֹתָם, עָשָׂה אוֹתָם בְּמַעֲשֵׂה מִסְדָרִים, וַיַּעֲשֶׂה מֵהֶם עֶגֶל מְסֻכָּה. וַיֹּאמְרוּ: אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ, יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הוֹצִיאוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. וכאשר ראה זאת אהרן, בנה מזבח לפניו, ויכריז בקול צועק לאמר: מחר חג ה'. וַיָּקָם בַּבֹּקֶר, הִקְרִיבוּ שֹׁדוֹת וְזִרְבְּנוֹת שָׁלוֹם, וַיֵּשְׁבוּ הָעָם לַאֲכַל וְלִשְׁתּוֹת, וַיִּקְמוּ לְשַׂחֵק.
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר: לֵךְ רְדֶךָ, חָטָא עַמֶּךָ אֲשֶׁר הוצאתך מארץ מצרים. מהר סטו מהדרך אשר הגעת להם, ועשו לעצמם עגל מותך, והעריצו אותו, והקריבו לו קרבנות, אמרו: אלו אלוהיך ישראל אשר הוציאו אותך. של ארץ מצרים. ושוב אמר ה' אל משה: ראה כי העם הזה קשוח צוואר: עזוב אותי, למען יתלקח חמתי עליו, והשמדתי אותם, ואעשה ממך לגוי גדול.
אבל משה התחנן לה' אלוקיו לאמר: מדוע ה', ניצת חמתך על עמך אשר הוצאת מארץ מצרים בעוצמה רבה וביד חזקה? אל יגידו המצרים, נא, בערמומיות הוציא אותם למען הורגם בהרים ולהשמידם מן הארץ: תפסק חמתך, ותקל על רשעת עמך. זכור את אברהם יצחק וישראל עבדיך אשר נשבעת להם בעצמך לאמר: ארב את זרעך ככוכבי השמים ואת כל הארץ הזאת אשר דברתי עליה אתן לך זרע. וְתִרְשׁוּ אוֹתוֹ לְעוֹלָם. וַיִּפְיַע ה' מלעשות את הרעה אשר דיבר על עמו.
וישב משה מן ההר, נושא את שני לוחות העדות בידו, הכתובים משני צדדיו, ונעשה בעבודת ה';
וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶת קוֹל הָעָם אֶת קוֹל הָעָם, וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה: קוֹל הַמִּלְחָמָה נִשְׁמַע בַּמַּחֲנֶה. אבל הוא ענה: זו לא זעקת בני אדם המעודדים להילחם, וגם לא צעקת אנשים המחייבים לברוח: אלא אני שומע את קולם של זמרים. וכאשר קרב אל המחנה, ראה את העגל ואת הריקודים, וכעס מאוד, זרק את השולחנות מידו, ושבר אותם למרגלות ההר, ואחז בעגל אשר הם. עשה, שרף אותו, והכה אותו לאבקה, אשר זרק במים, ונתן ממנו לשתות לבני ישראל.

• מָקוֹר: Douay-Rheims 1899 המהדורה האמריקאית של התנ'ך (ברשות הציבור)

קריאת כתובים ליום רביעי בשבוע השלישי של התענית

כומר עם מילון. לא מוגדר

אלוהים מתגלה למשה

כאשר ה' נגלה למשה הלאה הר סיני , הוא לא הראה למשה את פניו. ובכל זאת, כבוד ה' היה כה גדול עד שמשה עצמו הרהר בו. בירידה מהר סיני, פניו זרחו כל כך עד שנאלץ להתכסות בצעיף.

זוהר משה מזכיר לנו את ה הִשׁתַנוּת , כאשר משה ואליהו הופיעו עם המשיח בהר תבור. זוהר זה משקף שינוי פנימי שכל הנוצרים נקראים אליו. רוח הקודש, באמצעות חסדו, הופכת אותנו לדמותו של אלוהים.

שמות ל'ג, ז-יא, יח-כ'ג; 34:5-9, 29-35

גם משה לקח את המשכן, חנה אותו מחוץ למחנה מרחוק, וקרא את שמו, אוהל הברית. וַיֵּצְאוּ כָּל-הָעָם, אֲשֶׁר-הָיָה, אֶל-אֹהֶל-הַבְּרִית, אֶל-הַמַּחֲנֶה.
וַיֵּצֵא מֹשֶׁה אֶל-הַמִּשְׁכָּן, קָמוּ כָּל-הָעָם, וַיַּעֲמֹד אִישׁ בִּפְתַח-הַמִּשְׁכָּן, וַיִּרְאוּ אֶת-רֹאשׁ-מֹשֶׁה, עַד-יָבֹא אֶל-הַמִּשְׁכָּן. וַיֵּלֶךְ אֶל אֹהֶל הַבְּרִית, וַיֵּרֶד עמוד הענן, ויעמד בפתח, וידבר עם משה. וַיַּרְאוּ כֻּלָּם כִּי עַמּוּד הָעֵנָן עוֹמֵד עַל פֶּתַח הַמִּשְׁכָּן. ויעמדו וישתחוו לפתחי אוהליהם. וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר נוהג אדם לדבר אל חברו. ובשובו אל המחנה, לא יצא עבדו יהושע בן נון, בחור, מן המשכן.
ויאמר: הראה לי כבודך. ענה: אראה לך כל טוב, ואקרא בשם ה' לפניך: וארחם על מי שארצה, וארחם על מי שימצא חן בעיני. ושוב אמר: לא תוכל לראות את פני, כי אדם לא יראה אותי ויחיה. ושוב אמר: הנה מקום איתי, ואתה תעמוד על הסלע. וכאשר יעבור כבודי, אשים אותך בבור הסלע, ואגן עליך ביד ימין עד אעבור: ואקח את ידי, ותראה את חלקי אחורי, אבל פני אתה. לא יכול לראות.
וכאשר ירד ה' בענן, עמד משה עמו וקרא בשם ה'. וכאשר עבר לפניו, אמר: ה' ה' ה' רחום וחנון, סבלני ורב רחמים ואמיתיים, השומר רחמים לאלפים, המסיר עוון ורשע וחטא. אדם מעצמו חף מפשע לפניך. המחזיר את עוון האבות לילדים ולנכדים לדור שלישי ורביעי. וממהר משה, ישתחוה ארצה וישתחווה, אמר: אם מצאתי חן בעיניך: ה' נא, תלך עמנו (כי עם קשוח עורף הוא) קח את עוונותינו ואת חטאנו, ונחל אותנו.
וירד משה מהר סיני, אחז בשני שולחנות העדות, ולא ידע כי קרניים פניו משיחת ה'. וַיִּרְאוּ אַהֲרֹן וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת-פָּנָיו שֶׁל מֹשֶׁה מְקוֹרְנִים, וַיִּרְאוּ לִקְרֹב. וַיִּקְרָאוּ בּוֹ וַיִּשְׁבוּ אֹהֲרֹן וְשָׂרֵי הָעֵדָה. ואחרי זה דיבר אליהם. וַיָּבֹאוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּצְוָה לָהֶם אֶת כָּל אֲשֶׁר שָׁמַע אֶת ה' בַּר סיני.
ואחרי שסיים לדבר, שם מסך על פניו. אבל כשבא אל ה' וידבר עמו, לקח אותו עד שיצא, ואחר כך דיבר אל בני ישראל את כל אשר צווהו. וַיִּרְאוּ כִּי פָּנָיו שֶׁל מֹשֶׁה בְּיוֹצֵא קָרְנִים, וְכִסֵּה אֶת פָּנָיו שׁוּב אִם יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם עֵת.

• מָקוֹר: Douay-Rheims 1899 המהדורה האמריקאית של התנ'ך (ברשות הציבור)

קריאת כתובים ליום חמישי בשבוע השלישי של התענית

תנ'ך ישן בלטינית. מיירון/גטי אימג'ס

ספר שמות מציע שני תיאורים של ספר הברית, והקריאה של היום היא השנייה. אנו רואים הצהרה מחדש של ה עשרת הדברות והדרישה לחגוג חג פסח שְׁנָתִי. המעניינת ביותר, אולי, היא העובדה שמשה צם במשך 40 ימים ולילות בזמן שה' גילה את פרטי בריתו עם בני ישראל.

בצום קיבל משה את התורה. דרך הצום שלנו של 40 יום בכל שנה אנו גדלים בחסדו של ישוע המשיח, הגשמת התורה.

שמות ל'ד 10-28

ענה ה': אכרת ברית לעיני כולם. אעשה אותות אשר לא נראו מעולם בארץ ולא בשום גוי: למען יראה העם הזה בתוכו את עבודת ה' הנוראה אשר אעשה.
שמור על כל הדברים אשר אנכי מצווהך היום: אנכי מגרש לפניך את האמורי ואת החניכי ואת החתי ואת הפרזי ואת החוי ואת היבוסי. היזהר לעולם אל תצטרף לידידות עם יושבי הארץ ההיא, אשר עלולה להיות חורבן שלך: אך הרס את מזבחותיהם, שבר את פסליהם, ותכרת את חורשותיהם: אל תעריץ כל אל זר.
ה' שמו קנאי, הוא אלוהים קנאי. אל תכרת ברית עם אנשי המדינות ההן פן, כאשר יזנו עם אלוהיהם, והעריצו את אליליהם, יקרא מישהו לאכול מהקורבנות. וְלֹא תִקַּח מִבְּנוֹתֵיהֶם אִשָּׁה לִבְנֶךָ, פֶּן אַחֲרֵי שֶׁהֵם זָנוּ, יַעֲשׂוּ גַּם-בָּנֶיךָ לִזְנוֹת אֶת-אֵלֵיהֶם.
לא תעשה לך אלים מותכים.
אתה תקיים את חג המצות. שבעת ימים תאכל מצות, כמו שציוויתי אותך בימי חודש התירס: כי בחודש האביב יצאת ממצרים.
כל הזכר, הפותח את הרחם, יהיה לי. מכל הבהמה, גם של בקר וגם של צאן, זה יהיה שלי. בכור חמור תפדה בצאן, אבל אם לא תיתן עליו מחיר, יהרג. בכור בניך תפדה ולא תראה לפני ריק.
ששת ימים תעבד, ביום השביעי תחדל לחרוש ולקצור.
אתה תקיים את חג השבועות בבכורות התבואה של קציר חיטתך, ואת החג שבו חוזרת שעת השנה שהכל מונח.
שלוש פעמים בשנה יופיעו כל זכרך לעיני ה' אלקיך אלוהי ישראל. כי כאשר הסרתי את הגויים מעל פניך, והרחבתי את גבולך, לא ירכב איש על ארצך כאשר תעלה, ותראה לעיני ה' אלוקיך שלוש פעמים בשנה.
לֹא תִקְרִיב אֶת דָּם זִבְחִי בְּחָמֶץ וְלֹא יִשְׁאָר בַּבֹּקֶר כָּל דָּבָר מִקֶּרֶב חֲבִיד ה'.
את ראשוני פרי אדמתך תקריב בבית ה' אלוקיך.
לא תבשל גדי בחלב אבתו.
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: כָּתַב אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר כָּתַתִּי בְּרִית אֹתְךָ וְעַל יִשְׂרָאֵל.
והיה שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה: לחם לא אכל ולא שתה מים, וכתב על הלוחות את עשרת דברי הברית.

• מָקוֹר: Douay-Rheims 1899 המהדורה האמריקאית של התנ'ך (ברשות הציבור)

קריאת כתובים ליום שישי בשבוע השלישי של התענית

תנ'ך ישן באנגלית. Godong/Getty Images

הקריאה של היום מתוך ספר שמות היא אחד מאותם קטעים מפורטים של הברית הישנה שאנו מדלגים עליהם לעתים קרובות. אבל הכנסייה כוללת את זה כאן במשרד הקריאות עבור מוּשׁאָל מסיבה מסויימת.

ישראל, כפי שראינו, הוא סוג הברית הישנה של כנסיית הברית החדשה, ונוכל לראות זאת אפילו בפרטי בניית אוהל הקודש והקדושה. ארון הברית , שצריכים להזכיר לנו את המשכנים בכנסיות שלנו שבהם ה גוף המשיח שמורה.

שמות ל'ה 30-36:1; 37:1-9

ויאמר משה אל בני ישראל: הנה קרא ה' בשם בצלאל בן אורי בן חור משבט יהודה. ומילא אותו ברוח אלוהים, בחכמה ובינה ובדעת וכל למידה. להגות ולעבוד בזהב ובכסף ובנחושת, ובחריטה באבנים ובעבודת נגרים. כל אשר ניתן להמציא באופן מלאכותי, נתן בלבו: אוליאב גם בן אחיסמך משבט דן: את שניהם הורה בחכמה לעשות מלאכת נגרים ושטיחים, ורקמה בתכלת ובארגמן. ארגמן צבוע פעמיים, ופשתן עדין, ולשזור הכל ולהמציא את כל הדברים החדשים.
בסלאל אפוא ואוליאב וכל חכם אשר נתן ה' לו חכמה ותבונה, לדעת לעבוד במלאכותי, עשה את הדברים הנחוצים לשימושי הקדש, ​​ואשר ציווה ה'.
ובצלאל עשה גם את הארון מעץ סתים, שתי אמות וחצי אורכו, ואמה וחצי רוחבו, וגובהו אמה וחצי; לְלֹא. וַיַּעֲשֶׂה אֵלָיו עִטְרוֹת זָהָב סָבִיב, יְצִיק ארבע טבעות זהב בארבע פינותיו: שתי טבעות מצד אחד ושתיים בצד השני. וַיַּעֲשֶׂה בְּרִיגִים מֵעֵץ סְטִים, אֲשֶׁר צִפָּה בָּזָהָב, וַיָּשֶׂם אֶת-הַטִּבּוֹת אֲשֶׁר בְּדִפְנֵי הַתֵּבָה, לְשַׁבֵּאתוֹ.
הוא עשה גם את הכפרה, דהיינו, את האורקל, מהזהב הטהור ביותר, שתי אמות וחצי אורכו, ואמה וחצי לרוחבה. גם שני כרובים מזהב מוכה, אשר הניח משני צדדי הכופר: כרוב אחד בראש צד אחד, וכרוב שני בראש הצד השני: שני כרובים בשני קצוות הכפר, פרושים. כנפיהם, ומכסים את הכפרה, ומביטים זה אל זה, ולפניו.

• מָקוֹר: Douay-Rheims 1899 המהדורה האמריקאית של התנ'ך (ברשות הציבור)

קריאת כתובים לשבת בשבוע השלישי של התענית

הבשורות של צ'אד הקדוש בקתדרלת ליצ'פילד. פיליפ משחק/Getty Images

בקריאה היום אנו רואים פרטים נוספים על בניית הקודש והקדושה ארון הברית . לאחר השלמת הבנייה, ה' ירד על המשכן בענן. נוכחות הענן הפכה לאות לבני ישראל להישאר במקום אחד. כשהענן התרומם, הם היו ממשיכים הלאה.

בסוכות בכנסיות שלנו, ישו נוכח בקודש הקדושים, לא רק בגוף אלא באלוהותו. באופן מסורתי, המשכן הוצב על המזבח הגבוה, שפונה מזרחה, לכיוון השמש העולה, המסמל את המשיח המוביל אותנו לארץ השמים המובטחת, כאשר ה' הוביל את בני ישראל לארץ. הארץ המובטחת .

שמות 40:16-38

וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כָּל-אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה.
אז בחודש הראשון של השנה השנייה, היום הראשון לחודש, הוקם המשכן. וַיָּקֶם אוֹתָהּ מֹשֶׁה וַיִּתֵּן אֶת הַקַּרְשִׁים וְאֶת הָאֲדָנִים וְאֶת הַבּוֹרְגִים וַיַּעֲמֹד אֶת הָעֲמוֹדִים וַיִּפְרֹשׁ אֶת הַגָּג עַל הַמִּשְׁכָּן וַיִּתֵּן עָלָיו מִסְתָּה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה. וַיָּשֶׂם אֶת-הָעֵדוּת בַּתּוֹרָה, אֶת-הַמִּטְרוֹת אֶת-הַמִּטָּה, וְאֶת-הַמִּצְבָּה לְמַעְלָה. וכאשר הביא את הארון אל המשכן, משך את הפרוכת לפניו לקיים את מצוות ה'. ויערוך את השולחן במשכן העדות, בצד הצפוני, בלי הפרוכת, והעמיד שם את לחם ההצעה, כפי שציווה ה' את משה. הוא הניח את הפמוט גם במשכן העדות מול השולחן בצד הדרום, שם את המנורות לפי מצוות ה'.
וכן העמיד את מזבח הזהב מתחת לגג העדות מול הפרוכת, והעלה עליו קטורת בשמים, כאשר ציווה ה' את משה. וישם גם את התליה בפתח אוהל העדות ואת מזבח השואה של כניסת העדות להקריב את השואה ואת הקורבנות עליו, כאשר ציווה ה'. ויעמיד את הכיור בין אוהל העדות ובין המזבח, ומלאו מים. ורחץ משה ואהרן ובניו את ידיהם ורגליהם בבואם אל אוהל הברית, וילכו אל המזבח, כאשר ציווה ה' את משה. וכן הקים את החצר מסביב למשכן ולמזבח, וצייר את התליה בפתחו.
לאחר שהכל הושלמו, כיסה הענן את אוהל העדות, וכבוד ה' מילאה אותו. גם משה לא יכול היה להיכנס למשכן הברית, הענן מכסה את הכל ומלכות ה' מאירה, כי הענן כיסה את הכל.
אם ירד הענן מן המשכן, ויצאו בני ישראל בחיליהם: אם היה תלוי, נשארו באותו מקום. כי ענן ה' היה תלוי על המשכן ביום, ואש בלילה, לעיני כל בני ישראל בכל אחוזותיהם.

• מָקוֹר: Douay-Rheims 1899 המהדורה האמריקאית של התנ'ך (ברשות הציבור)